עברת ניתוח מעקפים שנכשל?

בבית חולים ציבורי לא ניתן לקבוע את מועד הניתוח אך יש בו יתרונות של בית חולים גדול הכולל מערך של רופאים מומחים ובכירים המוזעקים בעת הצורך ורופאים מתמחים תורנים הנמצאים פיזית בבית החולים.

סיכונים הכרוכים בניתוח מעקפים

מאחר שהניתוח מורכב וכולל פתיחה של עצם החזה, הכאב לאחר הניתוח רב וההחלמה עלולה להיות ממושכת. הסיבוכים העיקריים הם דימום וזיהום של פצע הניתוח, וסיבוכים נוספים כוללים הפרעות קצב, שבץ מוחי, התקף לב בגלל קרישי דם והפרעות חשיבה וזיכרון.

עוד סיבוך אפשרי הוא כישלון של הניתוח המצריך את תיקון כלי הדם החסומים.

מקרי רשלנות רפואית בניתוח מעקפים

הבאנו דוגמא מתוך הליך ת.א. 2424/00 (מחוזי ים) י.ק.נ. המרכז הרפואי רבין ואח' הינו פסק דין המדגים רשלנות רפואית בניתוח מעקפים. הרקע לתביעה הוא ניתוח מעקפים שנערך במחלקת ניתוחי לב חזה במרכז הרפואי רבין שבמהלכו הוכנסה צינורית ניקוז דרך צווארו של התובע.

לאחר הניתוח הבחין התובע בחתך בלתי מוסבר בצווארו. כמו כן נעלמו פענוחי צילומי הרנטגן שבוצעו לתובע בימים שלפני ואחרי הניתוח.

שנתיים לאחר הניתוח בוצע בתובע צינתור שלאחריו נמסר לו שקיימת צינורית בליבו. הצינורית שהוצאה בצינתור מסוכן עם מכשור מיוחד היתה באורך של כ–15 ס"מ.

בית המשפט המחוזי פסק שהותרת צינורית בגוף התובע היא רשלנות בדרגה גבוהה וגם העלמות צילומי הרנטגן ללא הסבר מוגדרת כרשלנות וגרמה נזק ראייתי לתובע.

על הנתבעים היה לאבחן את המצאות הצינורית בלב כבר במהלך הצינתור הראשון שבוצע עשרה חודשים לאחר הניתוח. לפיכך, נפסק, התובע זכאי לפיצוי בגין נזקי הרשלנות ומחדלי הנתבעים.

בכל מקרה של חשש מפני פגיעה במהלך ניתוח מעקפים או במהלך תקופת ההחלמה שלאחריו, מומלץ ורצוי לפנות להתייעצות עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, על מנת שיבחן את המקרה לעומק בהסתמך על מלוא התיעוד הרפואי וחוות דעת של מומחה רפואי בתחום.

התאוששות מהניתוח וחזרה לשגרה

ביום הראשון של ההתאוששות שוהה המנותח בטיפול נמרץ, שם הוא עובר תהליך התעוררות העשויה להימשך ממספר דקות ועד לשעות רבות.

הוא עדיין מחובר למכונת ההנשמה ואסור לו להתנגד לה או למשוך בצנרת. במקרה שהמטופל הפנים את ההסבר וכל המדדים במוניטור יציבים, תחל גמילה ממכונת ההנשמה. גם תקינות לחץ הדם, תפוקת שתן, היעדר דימום והתנהגות רגועה מהווים תנאי להפסקת מכונת ההנשמה והוצאת צינור ההנשמה מהגרון.

בד בבד מופיעה תחושת כאב בחזה ובאיבר שממנו נלקחו העורקים או הורידים, תופעה הניתנת לטיפול על ידי זריקה נגד כאב מדי מספר שעות.

בטיפול נמרץ מחובר המטופל למספר מתקנים הכוללים בין השאר:

זונדה לניקוז אויר והפרשות מהקיבה כדי לא לגרום להתנפחות הקיבה, צינור ורידי מרכזי למתן תרופות תמיכה בשריר הלב, נקזים בבית החזה המנקזים את כלי הדם הגדולים באזור הלב ומעטפת הריאה אל מיכל המודד את כמות הדמם, חוטי קוצב אפיקרדיאליים המאפשרים לשלוט בקצב הלב בימים הראשונים לאחר הניתוח, קו עורקי המנטר את לחץ הדם ומאפשר לקיחת דם עבור בדיקות גזים, מלחים וספירת דם, עירוי היקפי להזלפת נוזלים ותרופות וצנתר בשלפוחית השתן לניקוז רציף של השתן.

במהלך השהייה בטיפול נמרץ חשוב להזיז את הגפיים בזהירות, לתרגל הרפייה לשחרור מכאבי השכיבה ללא תזוזה וניתן לתקשר עם עט ונייר כל עוד צינור ההנשמה בקנה הנשימה ואינו מאפשר לדבר.

במקרה שהושגה יציבות בכל המדדים במהלך 6 – 12 שעות מהניתוח, אין דימום והנשימה הספונטנית באיכות מספקת, מנתקים מצינור ההנשמה והמטופל נושם באמצעות מסכת חמצן המונחת על הפה והאף. כשעתיים לאחר מכן תוצא גם הזונדה והמנותח יועבר ליחידת הביניים או למחלקה הרגילה.

מאחר שהריאות לא עבדו במהלך הניתוח ומיליוני הבועיות המרכיבות אותן התמוטטו, חשוב לעשות תרגילי נשימה (בסיוע הפיזיותרפיסטית) ולהשתעל בזהירות. השיעולים חיוניים לפתיחת הבועיות.

מבחינת המזון, מקבל המתאושש מים, תה, ומרק ובהמשך גם לבן, גבינה, ולחם. למחרת מותר למטופל לאכול הכל. מנותחים הסובלים מבחילות וחוסר תיאבון ימשיכו לקבל עירוי נוזלים ואף הזנה בזונדה.

מבחינת התנועה, הישיבה כבר מותרת וחשוב להרים ידיים וברכיים. ניתן גם לדבר אך הקול עדיין צרוד בגלל צינור ההנשמה שעבר דרך מיתרי הקול.

בתום היום השני מוציא הרופא את הנקזים מבית החזה וסוגר את הפתחים בדופן הבטן העליונה או בין הצלעות וגם העירוי הורידי והצנתר בכיס השתן מוצאים כך שנותר עירוי היקפי קטן בזרוע. כעת חש המטופל הקלה ושיפור בניידות אך עדיין מתמודד עם כאבים בחתך החזה.

על אלו ניתן להקל עם כדור נגד כאבים מדי 4 שעות.לאחר קימה זהירה ועמידה מספר דקות אפשר להתחיל ללכת עם מלווה למספר צעדים ובהדרגה למרחק רב יותר.

ביום השלישי תסיר האחות תחבושות מפצעי הניתוחים ותיקח את המנותח למקלחת שתעשה בדרך כלל בישיבה על כסא. פצעי הניתוח יישטפו כדי להרחיק הפרשות דביקות.

לקראת השחרור מוציאים את חוטי הקוצב, מבצעים צילום חזה כדי לוודא שאין נוזלים סביב הריאות או סימני דלקת ריאות ומבצעים בדיקות דם לבדיקת תפקודי כליות, ספירת דם וריכוז מלחים בדם.

כמו כן יבדקו פצעי הניתוח לוודא שאין זיהום או בעיות באיחוי. התפרים בחתך הניתוח נמסים תוך כשלושה חודשים. בימים הראשונים בבית יש לנוח ולאכול היטב ולהקפיד על צעידה איטית במטרה להגיע לצעידה יומית של עד 5 ק"מ כחלק משגרה קבועה.

בשבועות הראשונים אסור לבצע פעולות המפעילות לחץ על החתך בחזה ועל העצם המתאחה כמו הרמת חפצים כבדים. את פצעי הניתוח יש לרחוץ במים וסבון נוזלי ולהניח פד גזה עד להגלדתם ונשירת הגלד.

יש להקפיד על תזונה בריאה ולהימנע ממאכלים עתירי קלוריות. לאחר חודש וחצי ניתן להפסיק ליטול חלק מהתרופות שרשם מנתח הלב אך בחלק מהן (כמו אספירין לדילול הדם ומניעת סתימות בעורקים) יש להמשיך.

ניתן לחזור לעבודה פיזית לאחר שישה שבועות וחשוב ביותר לאמץ אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, פעילות והמנעות מעישון.